מחקר חדש גילה כיצד ההרבעות הגזעיות שינו את מוחם של הכלבים

תמונה-של-מגזין-כלבים-24
בקצרה:
ישנם מאות גזעי כלבים ברחבי העולם, החל מהצ'יוואווה הקטנטנים ועד סנט ברנרד הענקיים - כל הגזעים האלה נוצרו בעקבות מאות שנים של ריבוי סלקטיבי על ידי בני האדם. עם כזה מגוון רחב של גזעים שונים, כל אחד מהם עם האופי וההתנהגות הייחודיים לו, לא מאוד מפתיע שגם המוחות שלהם השתנו עם הזמן, ולא רק הגוף

תוכן עניינים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

ישנם מאות גזעי כלבים ברחבי העולם, החל מהצ'יוואווה הקטנטנים ועד סנט ברנרד הענקיים – כל הגזעים האלה נוצרו בעקבות מאות שנים של ריבוי סלקטיבי על ידי בני האדם. עם כזה מגוון רחב של גזעים שונים, כל אחד מהם עם האופי וההתנהגות הייחודיים לו, לא מאוד מפתיע שגם המוחות שלהם השתנו עם הזמן, ולא רק הגוף.

מחקר חדש שביצע סריקות MRI ל-33 גזעי כלים גילה כיצד מוחם של הכלבים השונים הושפע ממאות שנים של ביות ושל ריבוי גזעי. לדוגמא, לכלבים שגודלו להיות קטנים, כגון לאסה לאפסו, יש ראש עגול, ומוח עגול שתופס את רוב המקום בגולגולת. לכלבים גדולים יותר, כגון גולדן רטריבר, יש ראש ארוך וצר, והמוח שלהם תפס צורה מעט מוארכת והוא אינו ממלא את כל חלל הגולגולת.

"הרגע הכי מדהים עבורי היה כשבדקנו את סריקות ה-MRI", אמרה מובילת המחקר, ארין א. הכט, מדענית מוח שעוסקת באבולוציה באוניברסיטת הרווארד, "זה ממש כיף בעולם המדעי שיש לך תוצאות שלא צריך לעשות עליהם סטטיסטיקות מסובכות כדי להבין שקורה כאן משהו".

הכט ושותפיה למחקר גייסו 62 חיות מחמד מגזעים שונים, ובהם ביגל, יורקשייר טרייר, דוברמן פינצ'ר, בוקסר ועוד. לאחר שהבחינו בשוני בגודל ובצורת המוח, החוקים בדקו עוד מאפיינים שונים במוחותיהם של הכלבים, ובדקו כיצד חלקים שונים במוח "מתחברים" זה לזה במצבים שונים.

כך לדוגמא גילו החוקרים כי כלבי בולדוג, שנועדו בתחילה להילחם בשוורים אך לאחר מכן הפכו לחיות מחמד משפחתיות, נמצאים בשתי קבוצות שונות שהגדירו החוקרים על פי מבנה המוח: "לחימה ספורטיבית" ו-"חברותיים".

החוקים מיפו שישה קשרים מוחיים שיכולים להשפיע, או להיות מושפעים, מהתנהגות הכלב, כגון כישורי ציד או התחברות לבני אדם. כך לדוגמא, חלק אחד במוח שנקרא קורטקס קדמי, נמצא דומה אצל גזעי כלבים שפותחו לעבודת משטרה, צבא, מציאת ציד, קרבות ספורט ועוד.

זה הגיוני משום שהכלבים האלה נועדו לבצע משימות "מסובכות קוגנטיבית ודורשניות, אז הם זקוקים ליותר סיוע מהחלק הזה במוח", אמרה הכט.

דניאל הורשלר, דוקטורנט באוניברסיטת אריזונה שלומד אנטומית מוח של כלבים, מברך על המחקר החשוב. "הם לא ניסו לחלק את המוח בעצמם, שזו גישה טובה מאוד בגלל שאנחנו לא יודעים הרבה על איך מוח של כלבים עובד", אמר. הוא הוסיף כי זה היה צעד חכם שבו החוקרים מיפו את האזורים במוח הכלב שמשתנים באותה צורה, ואז הישוו את השינויים האלה לגזעים בעלי תפקידים דומים.

למרות שכלבים מבויתים נתפסו בעבר על ידי מדענים כ"חיות מזויפות" שאין סיבה לחקור אותן מדעית, הם הפכו לבסיס מחקרי מאוד נפוץ, בעיקר בקרב מחקרי התנהגות ורגשות. מדענים גילו לאחרונה כי 20 אלף שנים של כלבים החיים לצד בני האדם גרמו לכלבים להבין את הדקויות הכי קטנות בהתנהגות האדם – ייתכן בצורה טובה יותר מכל יצור חי אחר.

נגן וידאו
איפה מקרה החירום?
עוד רגע הווטרינר על הקו

הבריאות שלהם עלולה להיות יקרה

הרשמו לקבלת מידע על קופת חולים לכלבים