תולעת הפארק: איך מזהים אותה ולמה היא כל-כך מסוכנת?

תולעת הפארק - תסמינים וטיפול
בקצרה:
מאז שנות ה-90, תולעת הפארק מאיימת על כלבים בכל רחבי הארץ. היא עלולה לטייל בגוף שלהם, להטיל ביצים ולגרום לדימומים פנימיים קטלניים. כך תילחמו בה

תוכן עניינים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

כל בעל כלב יודע שצריך חיסון נגד תולעת הפארק. כולם אומרים שהתולעת הזאת מסוכנת, עלולה לגרום למחלות קשות ואפילו למוות. מצד שני, לא הרבה יודעים שהחיסון נגדה הוא לא חיסון, אלא טיפול. 

מהי תולעת הפארק?

תולעת הפארק זכתה לשם הזה לאחר שהתגלתה בישראל בפעם הראשונה בשנת 1994 בשני פארקים גדולים: בפארק הלאומי ברמת גן, ובפארק הירקון בתל אביב.

מאז, אזורי המחיה של התולעת הזאת הולכים ומתפשטים לכל רחבי הארץ. 

השם המדעי של תולעת הפארק הוא SPIROCERCA LUPI, ויש לה כמה שלבי חיים שמזינים זה את זה. 

בשלב הראשון, נקבות בוגרות של התולעת מוצאות אזור נוח למחייה בדופן הוושט של כלבים. הן מטילות שם ביצים שמגיעות למערכת העיכול. כאשר הכלב עושה קקי, בצואה שלו עלולים להימצא ביצי התולעת. 

בשלב הזה, יש סכנה שהביצים יגיעו לכל מיני בעלי חיים אחרים. כלבים שאוכלים צואה ברחוב נמצאים בסכנה גדולה יותר, משום שהם עלולים לאכול גם קקי עם ביצי תולעת הפארק. 

בנוסף, גם חיפושיות זבל שמגיעות אל הקקי אוכלות את הביצים, והופכות ל"פונדקאי משנה".

התולעים מתפתחות בהן, ובעלי חיים אחרים, כגון ציפורים, שאוכלים את החיפושיות – עלולים לקבל איתן גם את התולעים.

במידה והכלב שלכם אכל קקי עם ביצי התולעים, הן צפויות להתפתח בגופו ולהתחיל לנדוד בו, עד שהן יגיעו לוושט, יתיישבו שם והמעגל יתחיל שוב. 

תולעת הפארק תסמינים

כלב שסובל מתולעת הפארק צפוי להראות שורה של תסמינים. עם זאת, מכיוון שמדובר בתסמינים כלליים יחסית שעלולים לצוץ בגלל בעיות אחרות – קשה לאבחן רק על פי תסמינים שמדובר בתולעת הפארק. 

תסמינים נפוצים:

  • חום
  • הקאות
  • ירידה במשקל
  • קושי בבליעה
  • בעיות נשימה
  • שלשול
  • צליעה

התסמינים האלה עלולים להופיע בכל שלב שבו התולעים נודדות בגופו של הכלב.

מכיוון שהתולעים נודדות על דפנות העורקים בתוך גוף הכלב, הן עלולות לגרום לקריעה של העורקים ולמוות פתאומי של הכלב בשל דימום פנימי קשה. 

במהלך נדידתן בגוף הכלב, התולעים עלולות להגיע לאיברים שונים, ולכן לגרום לתסמינים שונים. לדוגמא, אם התולעים הגיעו למערכת הנשימה, הכלב צפוי לפתח תסמינים של קשיי נשימה.

אם התולעת מגיעה לדרכי העיכול, הכלב שלנו צפוי לשלשל. 

תולעת הפארק חיסון

חשוב לדעת שחיסון נגד התולעת אינו חיסון כלל. כל וטרינר ישמח להסביר לכם שמדובר בטיפול מונע ולא בחיסון.

הטיפול המומלץ נגד התולעת הוא זריקה של החומר דורמקטין, ממשפחת האברמקטינים. החומר הזה הורג את התולעים והזחלים שלה כאשר הם נמצאים בגוף. 

בעבר נהוג היה לחשוב שהחומר הפעיל בזריקה נותר בגוף הכלב במשך חודש שלם, ולכן תולעת שתגיע לגופו בטווח הזמן הזה תמות.

עם זאת, מחקרים אחרונים מגלים כי החומר נשאר בגוף הכלב במשך כשבועיים בלבד. 

אם הכלב שלכם נמצא כסובל מהתולעת, ההמלצה של וטרינרים היא שישה טיפולים עוקבים, פעם בשבועיים. 

תופעות לוואי לחיסון

ישנם גזעים שאסור להם לקבל את הזריקה נגד תולעת הפארק בגלל שהחומר הפעיל, דורמקטין, עשוי להיות קטלני כלפיהם.

אם אתם חושדים שהכלב שלכם מעורב עם בורדר קולי, קולי גס שיער וכלב רועים שלטי, כדאי לכם לבצע בדיקה גנטית שתחשוף אם הכלב רגיש לחומר הפעיל או לא. 

במידה וכן, ניתן לטפל בתולעת הפארק באמצעות חומר פעיל אחר, מילבמיצין. החומר הזה מתאים לגזעי הכלבים שהוזכרו מקודם, אך נראה שהוא עדיין לא נפוץ בישראל.

נגן וידאו
איפה מקרה החירום?
עוד רגע הווטרינר על הקו

ידעת שטיפול רפואי בכלב עלול להגיע לעשרות אלפי שקלים במכה?!